פסק-דין בתיק ת"א 2333-01

א.         מהות התובענה

זו תביעה כספית לתשלום פיצוי בסך 4,250,000 ש"ח, שעילתה רשלנות מקצועית של הנתבעים 1 ו-2 במתן שירותים משפטיים לתובע.

בשלב הראשון, תידונה סוגיות החבות והנזק.

בשלב השני של הדיון, במידת הצורך, תידון סוגיית הביטוח, במסגרת ההודעות שהוגשו לצדדים ג' ו-ד'.

ב.         עובדות רלבנטיות

התובע הינו איש עסקים, אשר בתקופה הרלבנטית לתובענה (ראשית שנת 1994), החזיק ב-40% מהון המניות ובשליש ממניות ההנהלה של חברת " ג'ואי נכסים בע"מ" (להלן גם: " חברת ג'ואי").

לתובע היו שני שותפים נוספים בחברה: מר דני יצחקי, שהחזיק אף הוא ב-40% מהון המניות ובשליש ממניות ההנהלה, ומר ישראל יצחקוב שהחזיק ב- 20% ממניות חברת ג'ואי ובשליש ממניות ההנהלה שלה, באמצעות חברה אחרת שהיתה בבעלותו.

בשלב מסוים, התובע ומר יצחקוב פנו אל הנתבע 1, עורך-דין במקצועו (להלן גם: " הנתבע") לקבלת ייעוץ משפטי, בין היתר לצורך גיבוש עסקה, במסגרתה הם ירכשו את חלקו של מר יצחקי בחברת ג'ואי, ובמקביל תגובה הרכישה במכירת המניות שיירכשו ממר יצחקי, לצד ג'.

בתאריך 28.2.94 נחתם הסכם שכר טרחה בין התובע לבין הנתבע 2, שהינו משרד עורכי-הדין בו עבד הנתבע 1 (נספח ב' ל-ת/2).

על-פי הנטען בכתב התביעה, בתאריך 22.3.94 הגיש מר יצחקי לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בקשה לפירוק חברת ג'ואי, ולאחר משא ומתן שנוהל בין בא כוחו של מר יצחקי לבין הנתבע 1 שייצג את התובע, נחתם בתאריך 11.4.94 הסכם פשרה בין התובע וה"ה יצחקי ויצחקוב (נספח ו' ל-ת/2), במסגרתו הוסכם על מנגנון התמחרות הדדית בין שלושת - הצדדים - השותפים, שבסופה ירכוש צד אחד את חלקו של הצד השני בחברת ג'ואי (להלן: " הסכם ההתמחרות").

לטענת התובע, הנתבע 1 התרשל כלפיו הן בניסוח הסכם ההתמחרות והן בניהול המשא ומתן עם צד ג' - חברה בשם " שיא החזקות בע"מ" (להלן: " חברת שיא"), לרכישת מניותיו של מר יצחקי מהתובע וממר יצחקוב.

כפועל יוצא מרשלנותו הנטענת של הנתבע 1, נוצר מצב שבו זכו התובע ומר יצחקוב בהתמחרות שהתקיימה בביהמ"ש המחוזי בתאריך 28.6.94 (נספח 10 ל-נ/21) ונקבע שעליהם לשלם תוך 30 יום את הסכום בסך 1,680,000 $ שהציעו למר יצחקי עבור מניותיו, אולם בשלב זה טרם נחתם בינם לבין חברת שיא הסכם המחייב את האחרונה לרכוש מהם את מניותיו של מר יצחקי.

בנוסף לכך נטען על ידי התובע, שרק בדיעבד התברר לו ולמר יצחקוב שעל-פי נוסח הסכם ההתמחרות, במידה ולא ישולם למר יצחקי הסכום של 1,680,000 $ תוך 30 יום, תעמוד לו הזכות לרכוש את מניותיהם במחיר הבסיסי שהוא הציע בהליך ההתמחרות.  

לטענת התובע, רק בתאריך 26.7.94, יום לפני המועד שנקבע להעברת התשלום למר יצחקי, התקיימה פגישה עם באי כוחה של חברת שיא, אולם הנתבע 1 לא הופיע והתובע ומר יצחקוב נאלצו, על-פי הנטען, לחתום על הסכם עם חברת שיא, בתנאים אחרים שהרעו את מעמדם בחברת ג'ואי.   

עוד נטען, שבתאריך 27.7.94 מסר התובע לנתבע 1 את השיק של חברת שיא, שנועד לתשלום עבור מניותיו של מר יצחקי, והנתבע 1 הפקיד את השיק הנ"ל בקופת בית המשפט.

לטענת התובע, עוד באותו יום חתמו הוא ומר יצחקוב על המחאת זכות, לפי דרישת הנתבע 1, בה המחו לחברת שיא את זכותם לקבל את הכסף שהופקד בקופת בית המשפט (נספח ח' ל-ת/2).

מוסיף התובע וטוען, שרק ביום 13.10.94, בפגישה שהתקיימה במשרדי חברת שיא, התברר לו שהסכום שהוחזר לחברת שיא על-ידי בית המשפט על סמך המחאת הזכות, נחשב כסכום הלוואה שנתנה החברה, ושהוחזר לה. בנסיבות אלה, מאחר שבתאריך 14.10.94 היה אמור להתבצע התשלום למר יצחקי, לא היתה לתובע ברירה אלא "להיכנע" לתכתיבי חברת שיא ולחתום עימה על הסכם חדש במסגרתו מכרו לה התובע ומר יצחקוב חלק מאחזקותיהם בחברת ג'ואי בתמורה מופחתת (נספח יב' ל-ת/2).

לטענת התובע, התנהלות הנתבעים 1 ו-2 כמתואר לעיל מהווה הפרה של חובת הנאמנות המוטלת עליהם על-פי דין. כמו כן הוא גורס שהנתבעים 1 ו-2 התרשלו כלפיו במילוי חובתם המקצועית.

כתב התביעה הוגש במקור לבית המשפט בתאריך 25.9.01.